אבא אני לא מזלזל בך  על חשיבותו של התיווך/ שני נחשון

גל (15), הגיע לפגישה השבועית שלנו במצב רוח נוראי, לא ברור לי מה גרם לו למצב רוח רע יותר, העובדה ששוב נלקח ממנו המחשב לזמן בלתי מוגבל או התחושה ששוב אכזב את אבא שלו והוא אפילו לא מבין למה. ועוד יותר חמור, הוא אפילו לא יודע איך להמנע ממקרה דומה בפעם הבאה.

גל יצא אחרי הצהרים לטיול עם האופניים והכלב. הוא קשר את הכלב לכידון של האופניים ורכב איתו בשבילי הישוב.

שיחת טלפון קטעה את הטיול, וגל עצר את האופניים וענה לשיחה. הכלב הלא מרוצה מהעובדה שהטיול נקטע לו באמצע, בחר לגלות אסרטיביות ועצמאות והמשיך את הטיול עצמאית, הוא והאופניים היקרים של גל.
גל שהיה כל כך מרוכז בשיחת הטלפון לא הבחין בסצנה. כשסיים את השיחה, השיג את האופניים וגילה שהגלגל הקידמי התעוות והאופניים אינם ניתנים לרכיבה.
הוא חזר איתם הביתה וביקש מאבא שלו סיוע בתיקונם. כמובן שהדבר היה בלתי אפשרי ואבא ביקש ממנו לחפש מומחה שיתקן את האופניים היקרות.
שעתיים לאחר מכן ניכנס אבא לחדר של גל ומצא אותו משחק במחשב במשחק רשת.
ואז.. מספר לי גל הוא התעצבן נורא, כיבה לי את המחשב צעק עלי שאם אין לי ערך לאופניים אז גם לא יהיה לי מחשב.

שלושה ימים לאחר מכן התקיימה הפגישה החודשית שלי עם ההורים של גל. ביקשתי מאבא לספר לי את הגרסה שלו  לסיפור האופניים המפורסם.

"גל  התחנן שאקנה לו אופניים יקרים, אין לי מושג למה הוא צריך אותם אבל קניתי לו".
באותו היום, הוא יצא לטיול עם הכלב וכשחזר אמר לי "אבא יש רעש מוזר באופניים".
יצאתי החוצה וגיליתי שהאופניים מעוותים לגמרי- לא רעש ולא תקלה קטנה, מעוותים ברמה שלא ניתן לרכב עליהם. לא כעסתי, זה קורה שהאופניים נופלים אבל ביקשתי מגל למצוא מישהו שיוכל לתקן אותם,  אני מוכן להסיע אותם, אני מוכן לשלם אבל רק ביקשתי ממנו שימצא מישהו לתקן.לאחר שעתיים נכנסתי לחדר שלו וראיתי אותו יושב באדישות ומשחק במחשב- כמובן שהוא לא מצא מישהו שיתקן אותם- כלומר לא באמת חיפש.

"איך הרגשת" שאלתי –"מה לא ברור?  הרגשתי שהוא מזלזל, אדיש -אני לא יכול לסבול את הזילזול שלו, הוא מפונק, הכל בא לו בקלות מידי והוא בן 15 כבר את יודעת מה אני עשיתי כשהייתי בן 15?"
פתחתי את האבחון של רון: " קושי משמעותי בתפקודי ניהול תכנון ואירגון "
- המשימה הכל כך פשוטה  שהצבת בפני גל ובהחלט מתאימה לנער בן 15, עבור גל  היא כמעט בלתי אפשרית.

התגובה הכועסת והנפגעת שלך  יוצאת מנקודת הנחה שגל  בן ה 15  היה אמור כבר מזמן ללמוד איך משיגים כתובת של מתקן אופניים. זהו, שלא. גל זקוק לתיווך -
אז מה בכל זאת עושים?

הוצאתי נייר ועט ושאלתי את האבא: "מה ציפית שגל  יעשה"?

"ציפיתי שהוא ירים טלפון לחבר וישאל אותו היכן מתקנים אופניים"

כתבתי על הדף: - שיחה עם חבר ושאלה היכן מתקנים את האופניים.

"וזהו ?" שאלתי

"לא , צריך לרשום את המספר"

הוספתי לדף:  לרשום את המספר ואז להתקשר , לשאול את שעות הפתיחה ואת הכתובת....

אבא הבין- "מה כל דבר אני צריך להסביר לו? הוא לא רואה אותי ואת אמא שלו?"

"הוא רואה אותך ואת אמא שלו אבל לא מצליח לייצר מזה הוראות פעולה- זו משמעותה של לקות הקשב אצל גל . עם זאת עכשיו הוא ידע"

"כלומר?" שאל האבא בפליאה.

תלשתי מהמחברת שלי את כרטיס הניווט- הGPS  של גל לתיקון אופניים ומוצרים נוספים.

GPS - לתיקון אופניים או כל מוצר אחר שתקלקל בבית

1. להתקשר לחבר ולשאול  היכן מתקנים את האופניים.

2. אם החבר אינו יודע להמשיך להתקשר עד שתמצא תשובה.

3. לרשום על דף את המספר.

4. להתקשר למספר ולברר: כתובת מדוייקת, שעות פתיחה

5. לתאם עם אחד ההורים מועד נסיעה והחזרה.

בהצלחה.

 
לפרטים,

שני נחשון

0522666960  ליצירת קשר:  

טיפ להורים: 

לחלק מהילדים עם הפרעת הקשב  יש לתווך את הסביבה. לא די בחשיפת הילד לגירויים, אלא יש צורך גם בגורם מתווך- המבוגר. מבוגר שמודע לתפקידו ומבצע תיווך באופן פעיל. זו הסיבה שצריך לשים לב לילד שלא לומד מהתנהגות הזולת, שלא לומד מטעויות, ולתת לו תיווך יותר משמעותי.