בסה"כ רציתי להיות האבא שמעולם לא היה לי/ שני נחשון
דני הגיע אלי לקליניקה לבדו. לטענתו הוא האב הכי מסור בעולם מעניק, נותן, מפנק מוותר והילדים שלו "לא יודעים להעריך". תראי הוא סיפר, היינו שבוע באילת במלון הכל כלול, כמה כספים שפכתי עליהם, בערב הסתובבנו בטיילת של העיר קניתי להם כל כך הרבה בסוף שכבר נהיה מאוחר ורצינו לחזור למלון וסרבנו להתעכב לקנות עוד משהו, הבן שלי הקטן אמר לי שאני ח*א של אבא ובתמורה כמעט שרף את החדר של המלון.
קשה מאוד היה לי שלא לגלות אמפטיה לדני, אבל ביקשתי ממנו להתחיל את הסיפור מהתחלה. אימו של דני עזבה אותו ואת חמשת אחיו כשהיה בן 6. אבא עזב עוד קודם לכן ואמא שהתקשתה להתרגל למצב ברחה עם הגבר הראשון שמצאה והשאירה אותו ואת האחים אצל סבתא. הילדות שלו היתה כמובן רצופה בתלאות, עוני, מחסור והעדר תשומת לב. בבגרותו עשה דני חייל בעסקיו ואכן הגיע לרמה כלכלית שמאפשרת לו לכאורה להעניק לילדיו את כל מה שהוא לא קיבל.
זאת הסיבה גם לחופשה המפנקת באילת בה הקפיד באופן מודע לרכוש בעבור ילדיו את כל מה שביקשו, לשכור את הסוויטה הכי מפנקת ו"לשפוך עליהם כספים".
תראי הוא אמר, אני נותן להם את כל מה שאני לא קיבלתי אני זוכר כשהייתי ילד עני שגדל אצל סבתא כל כך רציתי שיהיו לי דברים. אני לא יכול לשכוח את זאת ואני נשבעתי שלילדים שלי לא יחסר כלום. אני אעשה הכל כדי לראות אותם מחייכים, אני אעבוד ימים ולילות כדי שלא יחסר להם כלום. הכל יש לילדים שלי הכל את הסוויטה הכי מפוארת שכרתי להם באילת אני לא חוסך מהם כלום ומה הם עשו בתמורה. שרפו אותה הם לא יודעים להעריך כלום מה עוד אני צריך לתת להם כדי שיתחילו להתנהג כמו בני אדם?
"אמא יש במשפחה?" שאלתי? (אני לא רגילה שאבות מגיעים אלי לבד)
"כן יש" הוא אמר "אבל היא לא מבינה היא אומרת לי שאני מפנק אותם יותר מידי. היא לא גדלה במקום בו אני גדלתי".
הסתכלתי על דני בחמלה. מאוד רציתי להגיד לו את מה שהוא כל כך רצה לשמוע שהוא אבא נהדר ובאמת מעניק לילדים שלו את כל מה שהם צריכים. זזתי באי נוחות ואמרתי לו שלמרות שהוא נורא נורא רוצה ומשתדל להעניק לילדים שלו. אבל למעשה הוא עושה בהם שימוש לשיפור מצב רוחו.
דני. הסתכל בי במבט תוהה והסברתי שוב. "אתה מעניק לילדיך לדבריך את כל אותם דברים שאתה בילדותך לא קיבלת והיום כשאתה מעניק אותם זה גורם לך אושר. אבל בדיוק באותו הרגע בו את חווה את האושר הילד שלך ניזוק. הורים צריכים להעניק לילדיהם את מה שהם זקוקים לו ולא את מה שגורם לנו להרגיש טוב".
"אני לא מבין את אומרת שאני שכל כך משתדל להיות אבא טוב כמו שלי מעולם לא היה , גורם נזק לילדים שלי?"
"אני אתן לך דוגמא אמרתי- תתאר לעצמך אמא שחוותה רעב גדול בילדותה. ובכל רגע נתון מאכילה את ילדיה. היא הבטיחה שלידיה לעולם לא יחסר מזון. הילדים שלה סובלים מבעיות בריאות, מלעג של הילדים בשכבה, מסרבול מוטורי. וכל זה כדי שהיא תחוש סיפוק שילדיה לעולם לא ירעבו".
כמובן שזו דוגמא קיצונית ולא בטוח שהילדים היו מסכימים לאכול כל כך הרבה, אבל דני הבין את הדוגמה. "אז את בעצם אומרת שאני מנצל את הילדים שלי כדי להרגיש טוב עם עצמי?"
"לא" עניתי על ההארה הנבונה הזו אבל ידעתי שדני ירד לסוף דעתי.
לפרטים,
שני נחשון
0522666960 ליצירת קשר: